תהיי קצת חוצפנית, מה יש
פשוט מדהים שההלכה הראשונה בשולחן ערוך מעודדת אותנו להיות “הוי עז כנמר”
היה אפשר להתחיל בנטילת ידיים. במודה אני.
לא. דבר ראשון עזות! כל כך קריטי. אם אין לך את זה כל השאר , ההלכות שיבואו אחרי, ספק אם נשמור.
הסביבה עלולה להפיל אותנו, לקרר אותנו. לכן דבר ראשון נחזק עצמנו.
“הוי עז כנמר וקל כנשר”
“‘יהודה בן תימא אומר: הווי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים’ (אבות פ”ה, מ”כ). פרט ארבעה דברים בעבודת הבורא יתברך. והתחיל ב’עז כנמר’, לפי שהוא כלל גדול בעבודת הבורא יתברך, לפי שפעמים אדם חפץ לעשות מצוה ונמנע מלעשותה מפני בני אדם שמלעיגין עליו ועל כן הזהיר שתעיז פניך כנגד המלעיגין ואל תמנע מלעשות המצוה.”
הלוואי שיהיה מורא שמיים עליכם כמורא בשר ודם.
אין לנו ממה להתבייש.
אתן נזר הבריאה. צריכות ללכת ולהרגיש כמו מלכות
הם צריכים להתבייש. שיגידו לך שאת דוסית, שאת לא נחמדה מספיק. שאת עושה מעשים וטקסים מוזרים שלהם נראה מוזר.
בסוף נגמור כולנו עפר באדמה. כולם עפר ותולעה. מי סופר את הדעה שלהם?
להיות חזקה.
דעי לך שה’ גאה בך.
ה’ וכל המלאכים נמצאים מעלייך. רואים איך את מתמודדת.
כל אחת צריכה לבדוק מה הם נקודות התורפה שלה ולחזק עצמה שם.
לדוגמא, אחת שמברכת בקול ליד חברותיה.
האם בשעה שנמצאת שם עובדת שאינה שומרת תורה ומצוות , היא מתביישת לברך בקול? למה?
(אם היא מברכת בשקט כדי לא למשוך תשומת לב זה דבר אחר וטוב)
למה להתבייש?
מי שאוכל בלי לברך הוא גזלן. שהוא יתבייש לו!
בדקי את עצמך למה את עושה את מה שאת עושה.
אם את מתביישת את צריכה לחזק את עצמך, לא להתבייש מאנשים שעושים הפך רצון ה’.
במשך חיי עבדתי הרבה בקירוב רחוקים.
איך למעשה אנשים יוצאים לעשות קירוב בלי חשש שיתקלקלו?
אענה דרך וורט מדהים ששמעתי פעם.
כשמכשירים כלי שנטרף זורקים אותו לסיר רותח.
השאלה הגדולה היא, למה שהמים שבסיר יכשירו את הכלי הטרף, ולא שהכלי הטרף יטריף את הסיר? מי אמר שהסיר הוא זה שמשפיע על, המזלג ,לצורך העניין.. למה שהמזלג לא ישפיע על הסיר?
אז ככה התורה מלמדת אותנו, כשאתה רותח, אתה משפיע ולא מושפע.
לכן כל אחת צריכה לבדוק את עצמה – האם אני רותחת בעבודת ה’?
אם לא, זוהי עבודה שאת צריכה לעשות.
את נכנסת למקום לא פשוט.
גם נשים נשואות שיש להן ילדים קטנים והן מאוד עסוקות, את חייבת לתחזק את עצמך.
תרגישי שהתורה המצוות ה’ מלווים אותך כל היום. באופן כזה החחש שישפיעו עלייך קטן יותר.
חשבי על אברהם אבינו, “אחד היה אברהם”.
הוא היה אחד ויחיד שעמד מול כולם, מול ההורים, מול השכנים, מול כל הרחוב, השכונה הארץ, העולם.
“ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה”
אני רוצה ללמוד מאברהם אבינו. מהו הקורבן שלי שאני יכולה לתת לקב”ה?
ברגעים האלו שיש לי את הנסיונות, שאלי את עצמך
יש פה הזדמנות מדהימה לעמוד ברגעים האלו שיש לי א ת הנסיונות לחזק את ההרגשה –
אני פה אחת ויחידית. לשמור על המעשים הכל כך גבוהים שהאבות שלנו עשו.
זכרי מי הם אבותייך, כמה כל מה שמסביב לא שייך אלייך.
תגובות